אמסלם נ' דלתא איירליינס בע"מ

החלטה

1. בפני בקשה למחיקה על הסף או להעברת ההליך לבית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב, וזאת מן הטעם שלנתבעת יש נציגות אחת בלבד בארץ והיא מצויה בתל-אביב. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי היות והתביעה קשורה בטיסה לארצות הברית הרי שיש לברר אותה במקום מושבה, ואין סמכות מקומית לבית המשפט בירושלים.

2. התובע טוען כי היות ורכש את כרטיסי הטיסה בירושלים, הרי שמקום יצירת ההתחייבות הוא בירושלים, וכאן שלבית משפט זה יש סמכות מקומית לדון בתובענה.

3. תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז – 1976, מסדירה את נושא הסמכות המקומית, באופן הבא:

"תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין, ואלה הם:

1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקם שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים;

(6) בתביעה שכנגד – מקום הגשת התביעה המקורית"

4.פסק הדין המנחה בשאלה כיצד יש לפרש את המונח "התחייבות" המופיע בתקנה זו הוא רע"א 6920/94 יאיר לוי נ' צבי פולג ואח'. בית המשפט העליון אימץ פרשנות רחבה למושג זה וקבע כי הדין הפרוצדורלי הולך בעקבות הדין המהותי. בית המשפט העליון אף ציין כי:

"במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין עניין זה ראוי בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות".

5.תכלית החקיקה המסדירה את התביעות הקטנות הינה לאפשר לצדדים לברר במהירות, ובעלויות נמוכות, מחלוקות כספיות קטנות. הפחתת העלויות קשורה גם בגמישות הדיונית בנוגע לסמכות המקומית, בתיקים אלו שכן יש לאפשר לתובעים לטעמי גישה נוחה לבית המשפט, בכדי שלא יירתעו מהגשת התביעה.

6.ערה אני לכך שהפסיקה דנה לא פעם בשאלת הסמכות המקומית במקרים הדומים לעניינה של הנתבעת, וקיימת מחלוקת בין הפסיקות. מגמה אחת בפסיקה עומדת על הצורך בזיקה ישירה והדוקה בין סוכן הנסיעות לבין חברת הנסיעות, והנתבעת אכן הפנתה לפסיקה התומכת במגמה זו ( ראה למשל, בש"א 4775/06 לופטהנזה נתיבי אויר גרמניים נ' אביגדור שלומוביץ). המגמה השנייה, שהתפתחה בין היתר עקב האפשרות לרכוש שירותים ומוצרים באמצעות הטלפון והאינטרנט, מדגישה דווקא את העובדה שאם השירות זמין בכל הארץ הרי שגם ההתדיינות צריכה להיות בכל הארץ. (ראה למשל, תק 4629/09 ערן שפי נ' מלון ישרוטל ואח'; וגם 2820/07 איילה קבריאן נ' הדקה ה-90).

7.לנתבעת יש אמנם רק נציגות אחת בארץ, וזו נמצאת בתל-אביב, אך הנתבעת מציעה שירותים לכלל הציבור בישראל. הנתבעת לא מצפה כי הלקוחות יגיעו לנציגות בתל אביב לשם רכישת כרטיסי טיסה, אלא היא מחוברת בשירותי מחשב שונים לכלל סוכני הנסיעות, וזאת כדי לאפשר הפצה רחבה של שירותיה. מכאן, שהנתבעת לא יכולה מחד לטעון כי ניתן לרכוש את שירותיה בכל מקום בארץ, אך מאידך כדי להתדיין איתה חייב כל לקוח ולקוח להגיע לבית המשפט בתל-אביב דווקא.

8. קבלת עמדתה של הנתבעת תוביל לשתי תוצאות שאינן ראויות לדעתי. האחת היא שתובעים שאינם מתגוררים באזור המרכז, ובייחוד תובעים מן הפריפריה, יירתעו מלתבוע עסקים שיש להם רק נציגות אחת בישראל. השניה, גידול בעומס על בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז, שכן מרבית הנציגות הינן מטבע הדברים באזורי שיפוט אלו.

9. על כן מסקנתי היא כי יש לדחות את הבקשה ולברר את התובענה בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים.

10.הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 30 יום וזאת בשים לב למועד הדיון הקבוע בפני.

ניתנה היום, י"ח סיון תש"ע, 31 מאי 2010, בהעדר הצדדים.